כיצד פעולת הייבוש באמצעות אור UV-C והחיסון של חומרים עובדת בפועל
ניתן לחשוב על למפות UV כעל דרך להעביר אנרגיה באופן מדויק. בעת הדפסה, האנרגיה הזו פוגעת בחומרים המשמשים להדפסה, וגורמת להם להפוך מחומר נוזלי לפולימר מוצק – וזה קורה במהירות רבה.
אם משתמשים בלמפות UV לצורך חיסון, המטרה שונה. כאן, גלי UV-C פוגעים ב-DNA של חיידקים ומיקרואורגניזמים, וגורמים לשבירת הקשרים המולקולריים שלהם, כך שהם לא יוכלו לתפקד. בעצם, זה גורם להשמדתם לנצח.
בחירת האורך הגלי הנכון
הכל תלוי בהספק האנרגיה ובמיקום בו האור פוגע בחומרים. אנו לא מעריכים באופן שרירותי את הערכים האלו; אנו מתאימים את הלמפות כך שהן יפעלו בטווחי אורך גל מדויקים.
לצורך ייבוש הדיו, אנו משתמשים בקרינת UVA ו-UVB, מכיוון שהן יכולות לחדור לשכבת הדיו. אך לצורך הריגת חיידקים, נדרש טווח אורך גל צר יותר – סביב 254 ננומטר.
אם מגדילים את ההספק, נקבל עוצמת קרינה גבוהה יותר. זה אומר שהתהליך יהיה מהיר יותר. אך יש חיסרון: חום. אם מגדילים את ההספק באופן מוגזם, בלי מערכת קירור טובה, החומרים עלולים להישרף, וגם הלמפה עלולה להינזק.
ההיבטים הטכניים
אנו משתמשים בזכוכית קוורץ בעלת טוהר גבוה, מסיבה פשוטה: זכוכית רגילה חוסמת את קרינת UV. זכוכית הקוורץ, לעומת זאת, מאפשרת לקרינה לעבור דרכה.
בנוסף, אנו מחזקים את החיבורים של הלמפות. רצפות הייצור הן לעתים מלוכלכות וקשות, לכן אנו מייצרים את החיבורים בצורה כזו שהם יוכלו לעמוד בתנאים אלו, ושהזרם החשמלי יישאר יציב, גם בתדרים גבוהים.
היתרון הגדול הוא שניתן להחליף את הלמפות בקלות. אנו מוודאים שהמידות הפיזיות והמאפיינים החשמליים של הלמפות החדשות תואמים את אלו של הלמפות הקיימות, כך שאין צורך לשנות את כל המערכת רק כדי להחליף את הלמפה.
ההשלכות של השימוש באור UV-C
האמת היא ששימוש באור UV-C בעוצמה גבוהה יוצר מספר בעיות, בעיקר בנושא האוזון והחום.
כאשר משתמשים בלמפות אלו בעוצמה מלאה, אי אפשר להתעלם מהאוויר שנמצא בחדר. יש צורך במערכת אוורור שתוכל להוציא את האוזון מהחדר.
כמו כן, יש לפקח על מאווררי הקירור. אם הם יפסיקו לעבוד, הלמפה עלולה להישרף הרבה יותר מהר מהצפוי. אנו תמיד ממליצים לעקוב אחר הטמפרטורה, כדי לוודא שהלמפה נמצאת בתנאים האופטימליים.